בהקשר הזה, חשוב לזכור גם את תוואי השטח הקשה של נפאל - הרים וגבעות, וגם את היותה מדינה מתפתחת בעלת תשתיות רעועות. ישנם עוד הרבה מקומות בנפאל, שאין אליהן גישה לרכבים, אלא רק ברגל, ולעתים, גם הדרכים הסלולות, ישנות ושבורות, ולפעמים זו רק דרך כורכר.
אולי יעניין אותך גם:
ריקשה אופניים
זו בעיקר חוויה תיירותית נחמדה, שתעזור להתנייד בעיר גדולה, מאתר לאתר, בדרך קצת יותר חווייתית, שמאפשרת להישאר מחוברים לרחוב, בזמן הנסיעה.
טוקטוק
בנפאל, בעיקר בערים הגדולות, יש טוקטוקים שמתנהלים כמו אוטובוס מקומי קטן, שיכולים להסיע 6-8 נוסעים, ויש להם מסלולים קבועים בעיר, ממש כמו אוטובוס.
ואן מקומי
גם אלה פועלים כמו אוטובוסים מקומיים, ויש להם מסלולים קבועים, בתוך ערים וגם בין ערים. הם לרוב קצת צפופים יותר מאוטובוס אך גם מהירים יותר מאוטובוס.
ג׳יפ
זה כלי תחבורה שמיש, בעיקר במקומות עם דרכי כורכר. הם תמיד יחכו להתמלא לפני שייצאו. תוכלו גם לארגן קבוצת אנשים ולשכור ג׳יפ באופן פרטי.
אוטובוס מקומי
זו חוויה מקומית אוטנטית כיפית. קצת צפוף, הברכיים נתקעות במושב שלפנינו, מושבים לא כל כך נוחים, מרגישים את הסיבובים והקפיצות, ויש מצב שיעלו גם כמה חיות לאוטובוס, כמו תרנגולות או עיזים. תחושת המרחב האישי שונה בנפאל, ואתם לגמרי יכולים למצוא את עצמכם, יושבים בצפיפות רבה, עם נפאלים.
בכל אחד מכלי התחבורה הציבוריים המקומיים האלה, יש נהג ולכל נהג, יש עוזר נהג. לרוב, זה ילד קטן, שעוזר לכוון את הנהג, הוא אחראי להגיד לנהג איפה ומתי לעצור, בהתאם לבקשת הנוסעים, הם אחראים על העלאה והורדת נוסעים, והוא גובה מהם כסף.
כלי התחבורה המקומיים, בדרך כלל, בתחנת המוצא שלהם, עשויים לחכות עד שהם מתמלאים בנוסעים ורק אז יתחילו בנסיעה.
מה שאני אוהב בכלי התחבורה המקומיים, היא שהם מספקים לי חוויה מקומית, בעיקר בנסיעות ארוכות, שיש בה עצירות באמצע. אוטובוס תיירים, יעצור במקום מאוד תיירותי, ואילו האוטובוסים והוואנים המקומיים, עוצרים במקומות של אוכל מעולה ואותנטי, ובכלל, מוציאים אותי קצת משביל החומוס, ומספק לי חוויות חדשות, במקומות חדשים שאני אולי לא מכיר.
אוטובוס תיירים
לחלק מהיעדים התיירותיים כמו פוקרה וצ׳יטוואן, יש אוטובוסי תיירים, שהם חדשים יותר, מרווחים יותר, נוחים יותר, והם בעיקר ישירים ולא עוצרים להעלאה והורדה של נוסעים. סוגרים כרטיס מראש וכך גם מובטח מושב לכל נוסע. הם כמובן יקרים יותר. יש ביניהם כמה רמות של אוטובוסים, כלומר, יש לפעמים אוטובוסים יקרים יותר ונוחים יותר, עם ספות מרווחות. לחלק מהמקומות, יש גם אוטובוסי לילה.
מונית
רוב המוניות העירוניות, הן די קטנות וישנות, אבל בהחלט עושות את העבודה. אפשר גם לשכור מונית למקומות מחוץ לעיר, ולצורך כן, יש מוניות קצת יותר חדשות. מובן שמונית תהיה יקרה יותר. אך זו אחת הדרכים הכי נוחות להתנייד בתוך העיר.
אופנוע-מונית
יש מספר אפליקציות, שדרכן אפשר להזמין מונית או אופנוע, בשביל להתנייד בעיר. זו אופציה די זולה ואמינה. קחו בחשבון שתצטרכו סים מקומי בשביל זה, ולעתים, הנהגים לא יודעים אנגלית, והתקשורת איתם בטלפון, קצת מאתגרת.
האפליקציות הן Pathao, Indrive, ו-Tootle.
טיסה
כיום, יש בנפאל 34 שדות תעופה, מתוכם, 32 שדות תעופה לטיסות פנים, ושניים בינלאומיים (קטמנדו ולומביני. יש גם בפוקרה אך הוא עוד לא פעיל).
זה אומר שאפשר להגיע בטיסה לדי הרבה מקומות בנפאל, בטח לערים מרכזיות וגדולות, וזה פתרון טוב, למי שאין לו הרבה זמן ורוצה לקצר נסיעות.
ישנם כמה טרקים, שבהן הטיסות יקצרו משמעותית את הטרק. כמו הטיסה ללוקלה בטרק של האוורסט, וטיסה מג׳ומסום בטרק של האנפורנה.
יש כמובן טיסות מקטמנדו לפוקרה, שהוא אולי הקו הכי פופולרי, למי שרוצה לחסוך נסיעה של 7-8 שעות.
זקוקים לעזרה בתכנון הטיול שלכם לנפאל?
הגעתם למקום הנכון!
חייתי בנפאל במשך מספר שנים ואני דובר נפאלית. נפאל היא הבית שלי ואני תמיד אוהב לחבר ולקרב לשם אנשים. אשמח לעזור לכם בבניית הטיול שלכם לנפאל. למידע נוסף אודות תכנון טיול לנפאל.