רקע היסטורי

לא הרבה ידוע, על ההיסטוריה של היוגה ועל מקורותיה. ראשיתה של היוגה והיוגים הראשונים, היו קיימים בתקופת תרבות עמק האינדוס, שנמצא כיום באזור פקיסטן ומערב הודו, והתקיים בין 1800-3000 לפנה"ס. כלומר, היוגה קיימת בהודו כבר 5000 שנה לפחות. תרגולים ואמונות יוגיות, מוזכרים כבר בוודות (Veda) - גוף גדול של כתבים וטקסטים הינדואיסטים - שהתפתחו בין 800-1500 לפנה"ס. המילה 'ודה' (Veda) בסנסקריט, משמעותה 'ידע'. בתקופה מאוחרת יותר, בין 200-500 לפנה"ס, שוב מוזכרת היוגה, בעוד קובץ גדול של סיפורים ומזמורים סנסקריטיים, המכונים אופנישדות.

ב-200 לפנה"ס מחבר פטנג'לי, את אחד מהטקסטים היוגיים היותר מוכרים כיום, שנקרא 'היוגה סוטרה'. ב-185 סוטרות (משפטים קצרים), שזכו למספר לא מבוטל של פרשנויות, כותב פטנג'לי על טבעה ודפוסיה של התודעה האנושית וכיצד להשתחרר מהדפוסים הללו, בשביל להגיע למצב של יוגה. בכך הוא סולל את הדרך למתרגלי יוגה, שעד היום, משתמשים בידע הזה, כבסיס בתרגול היוגה שלהם, בכל רחבי העולם.

היוגה סוטרה של פטנג'אלי, נחשבת לכתב היסוד של היוגה הקלאסית ולכן הטקסט החשוב ביותר ביוגה. המילה פטאנג'אלי, בסנסקריט היא שם המורכב מ"פט"(Pat - ליפול) ו"אנאג'לי" (Anjali - מחוות ידיים כאשר מצרפים את כפות הידיים ביחד). אומרים שהוא נפל מהשמיים' לכפות הידייה הפתוחות של אישה, ומכאן השם פטנג'אלי. לא הרבה ידוע על חייו והמעט שאנחנו מכירים, בא מסיפורי עם ומיתוסים. על פי ההערכה, פטנג'אלי חי במאה השנייה לפני הספירה.

בערך באותה תקופה, בין 200-600 לפנה"ס, במקביל ליוגה של פטנג'לי, נכתבו עוד חמישה כתבים חשובים אחרים, וכל ששת הטקסטים הללו, מהווים את ששת המערכות הבסיסיות של מסורות פילוסופיות הינדואיסטיות, המכונות 'דרשנה' (Darshana). המילה 'דרשנה' בסנסקריט, עשויה להתפרש כ'פילוסופיה', אבל המילה 'דרשנה' מגיעה מהשורש הפעלי 'דריש' (Drs) שמשמעותו 'לראות'. שש המערכות הן: הוישאשיקה (Vaisheshika) של קנדה (Kanada); הניאיה (Nyaya) של גוטאמה(Gautama); הסנאקיה (Sankhya) של קפילה (Kapila); היוגה (Yoga) של פטנג'אלי (Patanjali); המימסה (Mimamsa) של ג'ימיני (Jaimini); והוודנטה (Vedanta) של וויאסה (Vyasa).

לכל הטקסטים הללו, יש כמה קווי דמיון. ראשית, הם מקבלים את סמכותם של הוודות (גוף גדול של כתבים וטקסטים הינדואיסטים). זה בעצם אומר, שהם חלק מהמערכות האורתודוכסיות ההינדואיסטיות. שנית, למרות שזה יכול להיראות, כאילו יש להם רעיונות סותרים, כל השישה מייצגים התפתחות מתקדמת, מאמת נמוכה לגבוהה יותר. כל ששת הטקסטים מאמינים בחוק הקארמה, לידה מחדש, והשגת 'מוקשה' (Moksha - שחרור), כמטרה עליונה של המאבק האנושי. כל המערכות' עוסקות באופי העצמי האמיתי, שמימושו' באמצעות יוגה ותחומי רוח אחרים, הופך את האדם לחופשי.

הסאנקיה של קפילה, היא הבסיס הפילוסופי ליוגה של פטנג'אלי. בעוד שהיוגה מספקת, את המתודולוגיה המעשית להשגת המטרה, הסאנקיה מספקת ניתוח רציונלי של האמת. הסאנקיה, היא מערכת המבוססת על דואליות של 'פורושה' (Purusha) ו'פרקריטי' (Prakriti). פורושה, היא הישות היחידה החיה, הקיימת והלא מהותית, בעוד שפרקריטי, הוא היסוד החומרי של היקום הזה, המורכב משלוש גונות (Guna - איכויות) בסיסיות: תמאס (Tamas), ראג'ס (Rajas) וסאטווה (Satva). מלבד הסאנקיה, היוגה סוטרה, בנויה גם על הכתב ההינדואיסטי של הבהאוואד גיטה.