top of page
תמונת הסופר/תAlon David

ראג'ה יוגה

במסורת היוגה, יש הרבה דרכים ופילוסופיות שונות, אבל כולם מובילים לאותה מטרה - השגת מוקשה או שחרור. ראג'ה יוגה נתפסת כדרך העליונה או "הדרך המלכותית" להשגת מצב זה של אחדות של מיינד-גוף-רוח. ראג'ה יוגה היא גישה שיטתית שמתורגלת במשך אלפי שנים על ידי יוגים שהגיעו לרמות גבוהות של מודעות רוחנית. הוא כה נערץ כי הוא משיג התעוררות משליטה ישירה ושליטה במיינד. גישה זו היא תרגול מאתגר ביותר וקשה לעסוק בו, אך מבנה הנתיב המתומן מאפשר זאת במסירות ובתרגול.


מהי ראג'ה יוגה?


בסנסקריט, המילה ראג'ה מתורגמת כמלך, צ'יף או מלכותי. לפיכך, הראג'ה יוגה נחשבת לדרך הטובה ביותר להשגת המצב הגבוה ביותר של יוגה - סמאדהי או התעוררות. זה מתייחס הן למטרה הגבוהה ביותר של היוגה והן לתרגולי המדיטציה המשמשים להשגת מטרה זו. Swami Vivekananda מתאר את התרגול המדיטטיבי הפנימי הזה כדרך לשליטה ביקום כולו. הוא כותב, "ראג'ה-יוגה מציעה להתחיל מהעולם הפנימי, ללמוד את הטבע הפנימי, ובאמצעות זה לשלוט על השלם - הן הפנימי והן החיצוני".


ראג'ה יוגה נחשבת גם למלך היוגה שכן מדובר באחד הנתיבים הרוחניים הקשים והמאתגרים ביותר. נתיב זה של מדיטציה ושליטה במיינד הוא המתאים ביותר לאנשים הבקיאים בפילוסופיית היוגה ומנהלים אורח חיים מהורהר ויוגי. אחת מארבע האסכולות הקלאסיות האחרות של יוגה (ג'נאנה, בהאקטי וקארמה ) עשויות להציע לתלמיד דרך קלה יותר למוקשה (שחרור רוחני), מימוש עצמי ושלווה פנימית.


שמונת איברי האשטנגה יוגה של פטנג'לי


ראג'ה יוגה מכונה לעתים קרובות "יוגה קלאסית" מכיוון שזו הייתה מערכת היוגה העתיקה ביותר שפותחה באופן שיטתי לכדי תרגול מאוחד. תרגול הראג'ה יוגה חובר על ידי החכם פטנג'לי בסוטרות היוגה המפורסמות שלו במהלך המאה השנייה לספירה. הסוטרות מפרקות את התרגול של מדיטציה יוגית לשמונה איברים או תתי-תרגולים. ארבעת הגפיים הראשונות מכונות הגפיים החיצוניות ויש לתרגל אותן בו-זמנית. לחלק מהאיברים הללו יש את אותם שמות כמו תרגילי האטה יוגה, אך אינם זהים ואין לבלבל אותם. ארבעת הגפיים האחרונות מכונות הגפיים הפנימיות ומתורגלות ברצף.


הבסיס של הראג'ה יוגה הוא הגפיים החיצוניות של פטנג'אלי של יאמה, ניאמה, אסאנה ופרניאמה. יאמה ונייאמה הם העקרונות של התנהלות נכונה ואורח חיים, עשה ואל תעשה של יוגה. יאמה כוללת כבוד לזולת, אי אלימות, אמת, כנות, מתינות ואי חמדנות. ניאמה כוללת פעולה עצמית חיובית, טוהר, שביעות רצון, משמעת, לימוד עצמי ומסירות. אסאנה בראג'ה יוגה היא לא אותה אסאנה שאנו עושים בשיעור יוגה. פטנג'לי פשוט מורה לאדם למצוא תנוחת ישיבה נוחה אך יציבה. אותו בלבול קיים עם ההוראה של פטנג'לי בפראניאמה. פטנג'לי רק מורה לרג'ה יוגי להתבונן ולהאט את הנשימה עד לנקודה שבה אי אפשר להבחין בין השאיפה לנשיפה. תנוחות היוגה ותרגילי הנשימה הרבים פותחו הרבה יותר מאוחר כחלק ממערכת האטה יוגה של שליטה בגוף כדי להשקיט את המיינד.


היתרונות של ראג'ה יוגה


כאשר אנו מתרגלים את היאמות והניאמות על בסיס יומיומי, האופי שלנו הופך מטוהר, המעלות שלנו מתגברות, והצמיחה הרוחנית שלנו מואצת. תרגול קבוע של תנוחות יוגה ונשימה, משפר את הבריאות הפיזית שלנו, מגביר את הבהירות המנטלית שלנו, מגביר את אנרגיית כוח החיים שלנו, מייצב ומרגיע את רגשותינו. כאשר אנו מתרגלים את ה-Dharana (ריכוז) וה-Dhyana (מדיטציה) על בסיס יומיומי, הריכוז שלנו עולה, הזיכרון שלנו משתפר, חשיבה מוגזמת פוחתת והחוכמה שלנו מתרחבת.


באמצעות תרגול מסור של ראג'ה יוגה, האדם מפתח ניתוק כלפי חפצים ארציים, מחשבותינו ותוצאות מעשינו. זה מפתח הבנה של הטבע האמיתי שלנו ומוביל לטיפוח של שלווה פנימית.


איך לתרגל ראג'ה יוגה


ברגע שמתקבלת תנוחת ישיבה נוחה ונשימה עמוקה ואיטית, אז מתחילים לתרגל את הגפיים הפנימיות: Pratyahara  ,Dharana ,Dhyana ו-Samadhi. היא המשיכה של המיקוד של המיינד הרחק מהחושים החיצוניים לתחושות הפנימיות של הגוף. כאשר המיינד נמשך פנימה, אז האיבר הבא, Dharana (ריכוז), משמש כדי לרכז את המיינד על אובייקט בודד, בדרך כלל הנשימה. זה המקום שבו התרגול הופך למאתגר, שומר על המיינד ממוקד ומשחרר היקשרות למחשבות. כאשר אדם משיג את היכולת לרכז את התודעה באובייקט בודד עד כדי ספיגה מלאה בו, אז הוא עבר לאיבר הבא של ה-Dhyana, מדיטציה אמיתית. כאשר המוח נקלט בדיאנה, המחשבות פוסקות והמוח דומם. התרגול הממושך של Dhyana מוביל לאיבר האחרון, סמאדהי. התעוררות, אקסטזה ואושר הן כולן מילים המשמשות לתיאור האיבר האחרון הזה שבו רואים מודעות טהורה משתקפת על פני השטח הדומם של המיינד. כאן אובייקט, סובייקט ותפיסה נמסים כולם לתחושת אחדות.


ראג'ה יוגה בחיי היומיום


השלבים לתרגול ראג'ה יוגה נראים מורכבים וקשים בהתחלה, אך יהפכו לקלים יותר עם סבלנות והמשך תרגול. כפי שמספר סוואמי ויווקננדה, "התרגול הכרחי לחלוטין. אתה יכול לשבת ולהקשיב לי לפי שעה בכל יום, אבל אם לא תתאמן, לא תתקדם צעד אחד קדימה. הכל תלוי בתרגול. לעולם איננו מבינים את הדברים הללו עד שאנו חווים אותם. נצטרך לראות ולהרגיש אותם בעצמנו".


כאשר תתחיל לתרגל את היסודות הללו, תראה שכל שלב בנוי על השלב הקודם. זה כמו לבנות בית לבנה אחר לבנה. כל שכבה חדשה מוסיפה יציבות ותמיכה למבנה. בסופו של דבר, בסבלנות רבה, בנחישות ובמאמץ, כל המבנה מתכנס.





4 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comentarios


bottom of page