ישיבה זקופה

לא מעט, יוצא לי לעמוד או לשבת בגב כפוף…השם ירחם, רחמנא ליצלן, לא עלינו ….כן כן, קראתם נכון….אני וגב כפוף באותו המשפט! ואני שומע לא מעט תגובות מצד הסובבים אותי, שאומרים לי ״תזדקף, נו באמת, אתה? אבל אתה מורה ליוגה!?״…או משהו בסגנון הזה.

אז הנה אני פותח את זה כאן, עם כולכם, סוף סוף. על פי איך שאני תופס את היוגה, ולפי דעתי הלא כזאת מלומדת, יוגה פחות עושה הבחנה בין תנועה נכונה ללא נכונה, ויותר מכוונת לחקירת ההבדל בין תנועה מודעת ולא מודעת. ובאופן כללי, אני סבור שביוגה יש פחות עניין של נכון או לא נכון, אלא יותר מודעות וחוסר מודעות.

ולראיה, יש המון תנוחות ביוגה, שנעשות בגב כפוף, בצורה מכוונת ויותר מזה, נעשות בצורה מודעת. אין משהו לא נכון בגב כפוף. הכול תלוי במטרת התנועה. גב כפוף וגב זקוף, נכונים באותה המידה, אך משיגים מטרות שונות.

עניין הנכונות, הוא יותר עניין אנטומי-פיזיולוגי וביומכני. כאשר אין הלימה, בין התנועה ומטרת התנועה, זה יהיה ״לא נכון״. אם לדוגמה, באופן די כללי ושטוח, אני רוצה למתוח שריר מסויים, אך עושה תנועה, שמותחת בכלל שריר אחר, זה יהיה בגדר ״לא נכון״.

כשאנחנו בחיי היומיום שלנו, אנחנו מרבים לעשות תנועות אינסטנגטיביות, ולא כל כך מודעות. למשל, מתי בפעם האחרונה, הייתם מודעים לאיך שאתם הולכים ברחוב, בבוקר, בדרך לעבודה? שמתם לב לאיך אתם צועדים, כופפים את הרגל, דורכים עם הרגל על האדמה, מעבירים משקל לרגל השנייה? סביר להניח שפשוט הלכתם, בלי לשים לב כלל, לכל מרכיבי תנועת ההליכה…שזה בסדר גמור.

אבל כשאני מתרגל יוגה, אני עושה סוויץ׳ בראש, ועובר לתרגול מודע, לתרגול של תנועה מודעת, או לפחות מנסה להיות במודעות לזה, כמו גם מודעות לנשימה, לראיה, למחשבה וכן הלאה. בתרגול יוגה, אני למעשה מתרגל מודעות. או כך לפחות אני סבור.

אז כן, לעתים אני יושב או עומד בגב כפוף, והשאלה היא, לא אם זה נכון או לא, אלא מה מטרת התנועה, וחשוב מזה, האם אני עושה את זה באופן מכוון ומודע או לא.

והנה אחת התנוחות האהובות עליי בגב כפוף…עובר

צילום: אביעד אורן