אשטנגה יוגה

כשאני מדבר על המושג 'אשטנגה יוגה', אני מתכוון לאחת משתי המשמעויות הבאות:

1. אשטנגה יוגה – סגנון תרגול התנוחות הספציפי שפיתח פטאבי ג'ויס

2. אשטנגה יוגה – הקונספט הרחב יותר של שמונת האיברים של היוגה

נתחיל מלהסביר את המשמעות הראשונה – אשטנגה יוגה, כסגנון תרגול אסנות (תנוחות). פטאבי ג'ויס טען, שלמד את השיטה של ​​האשטנגה, משרי ט. קרישנמצ'רייה, שלמד אותה מטקסט שנקרא, יוגה קורונטה, מאת וומאמה רישי. טקסט זה הועבר לקרישנמצ'ריה, בראשית המאה העשרים, על ידי הגורו שלו, יוגשווארה רממוהאנה ברהמצ'ארי. ג'ויס עמד על כך, שהטקסט תיאר את כל ה"אסאנות והוויניאסות" (התנוחות והמעברים ביניהן) של הסדרות של תרגול האשטנגה. אשטנגה יוגה, נקראת על שם המונח, שניתן ב"יוגה סוטרה" של פטנג'לי, לדרך שמונת האיברים של היוגה. אשטנגה, פירושה בסנסקריט, "שמונה איברים".

שיעורי אשטנגה יוגה, מועברים לרוב בסגנון "מייסור" (סגנון התרגול המסורתי של האשטנגה שנקרא על שם עיר בהודו, בה נולד סגנון התרגול הזה). בסגנון זה, מתרגלים משננים את הרצף אותו הם מתרגלים, ומתרגלים אותו בקצב שלהם במהלך השיעור. המורה בא להסתכל ולתמוך אינדיבידואלית, בכל תלמיד בנפרד, במקום להנחות את התרגול של כולם ביחד. כך, התלמידים קובעים קצב משלהם, בהתאמה ליכולתם, ומתרגלים בחברתם של תלמידים אחרים ובעידוד המורה שלהם. עליהם לשלוט בכל תנוחה ברצף, לפני שהם עוברים לשלב הבא.

אשטנגה יוגה נחשבת לתרגול מסודר, שיטתי, רפטטיבי ודינאמי. הרצף הקבוע של האשטנגה, מאפשר לזכור אותו בעל פה ולהיות יותר מדיטטיבים בתוך התרגול עצמו ולהתרכז בנשימה. סגנון זה מעניק תרגול עצמי מסודר, שאפשר לתרגלו בכל מקום ובכל זמן. החזרתיות של התרגול, מאפשרת ללמוד כל תנוחה לעומקה ולהגיע לרמה של שליטה, גם בכל תנוחה בנפרד וגם בכל הרצף.

באשטנגה יוגה יש שש סדרות קבועות של תנוחות יוגה בסדר ספציפי וקבוע:

1. הסדרה הראשית: יוגה צ'יקיצה (Yoga Chikitsa) - יוגה לבריאות או טיפול ביוגה. 2. סדרת הביניים: נאדי שודהנה (Nadi Shodhana) - מטהר העצבים (נקרא גם הסדרה השנייה) ארבע סדרות מתקדמות: סתירה בהגה (Sthira Bhaga) - מרכז חוזק 3. סדרה מתקדמת A או שלישית 4. סדרה מתקדמת B, או רביעית 5. סדרה מתקדמת C, או חמישית 6. סדרת מתקדמת D, או שישית

כל תנוחה בסדרה, מכינה את המתרגל, לתנוחה הבאה וכל סדרת תנוחות, מכינה את המתרגל לסדרה הבא.

אשטנגה יוגה, מתמקדת בשלושה מרכיבים עיקריים, הנחשבים למושגי ליבה, בתרגול האשטנגה; הם מכסים את שלוש דרגות הטיהור: הגוף, מערכת העצבים והתודעה; ואמורים להיות מבוצעים בשילוב זה עם זה.

טריסטאנה (Tristana)

המשמעות של טריסטאנה, בסנסקריט, היא שלוש המקומות, והכוונה היא, לשלושת מקומות הקשב או הפעולה, בתרגול האשטנגה:

מערכת הנשימה – במהלך תרגול התנוחות באשטנגה, המתרגל משתמש, בטכניקת נשימה שנקראת אוג'איי. בטכניקה זו, נושמים רק דרך האף ולתוך בית החזה, ויוצרים כיווץ קל בגרון, בשביל ליצור צליל, באמצעות הנשימה. צליל שבא מהחיכוך של האוויר, שנכנס ויוצא בגרון. אותה פעולה בגרון, נעשית, כאשר אנחנו מנסים ליצור אדים על חלון, רק עם פה סגור. הנשימה האידיאלית היא אחידה ויציבה באורך השאיפה והנשיפה. השימוש בנשימה, בא בד בבד עם השימוש בבאנדות (Banda - מנעולים או סוגרים) - mula bandha שמופעלת על ידי הרמה של רצפת האגן, ו- uddiyana bandha שמופעלת על ידי שאיבת הבטן התחתונה או הטבור פנימה ומעלה. השימוש בבאנדות ובנשימה היוצר טיהור במערכת העצבים.

אסאנה (תנוחה) - זה נעשה באמצעות תרגול של אסאנות (תנוחות) שמחזקות ומטהרות את הגוף.

דרישטי – משמעות המילה דרישטי, בסנסקריט, היא נקודת מבט. דרישטי, הוא המקום, בו מישהו, ממקד את עיניו, בזמן האסנה (תנוחה). בשיטת האשטנגה יוגה, יש נקודת מיקוד, שנקבעה לכל אסנה. ישנן תשע נקודות כאלה: האף, בין הגבות, הטבור, האגודל, הידיים, הרגליים, למעלה, צד ימין וצד שמאל.

ויניאסה

ויניאסה היא הסנכרון של נשימה ותנועה, תוך כדי תרגול רצף התנוחות. לכל תנועה, יש נשימה אחת (שאיפה אחת או נשיפה אחת ובמקרים מסוימים, ישנן ויניאסות בעלות שאיפה ונשיפה). כלומר, ידיים עולות למעלה בשאיפה, זה נחשב לויניאסה אחת. להתכופף מטה בנשיפה, זו ויניאסה שנייה. לכל האסאנות מוקצה מספר מסוים של ויניאסות. נהוג לספור את הויניאסות בסנסקריט.

ששת הרעלים לפי 'היוגה שסטרה', אלוהים חי בליבנו כאור, אך הוא מכוסה ברעלים הללו. באמצעות משמעת ותרגול רב, אפשר ליצור 'טאפאס' (חום) אשר ישרוף ויטהר אותם. ששת הרעלים הם:

1. Kama תשוקה

2. Krodha כעס

3. Moha אשליה

4. Lobha תאוות בצע

5. Matsarya קנאה

6. Mada עצלנות