לינגאם (או לינגה או שיווה לינגה), שמשמעותו בסנסקריט ׳סימן׳ או ׳סמל׳, הוא ייצוג מופשט של שיווה - אל ההרס במיתולוגיה ההינדואיסטית. זה בדרך כלל הייצוג הראשי במקדשים הינדואיסטים המוקדשים לאל שיווה. סמל עתיק זה, תופס מקום נערץ בהינדואיזם כסמל של האל שיווה, אחד האלוהויות העיקריות בפנתיאון ההינדי. משמעותו משתרעת מעבר לצורה פיזית בלבד, ומגלמת משמעויות רוחניות וקוסמיות עמוקות. הטקסטים ההינדיים העתיקים, כולל הוודות, הפוראנאות והאגמאס, מספקים תובנות עמוקות לגבי החשיבות והסמליות של שיווה לינגם.
ה-Shiva Lingam הוא בדרך כלל מבנה אבן גלילי, אליפטי או חרוטי, המייצג את האנרגיה הגברית, המוצב לעתים קרובות, על כן או יוני, מייצג את האנרגיה היצירתית הנשית. הלינגאם מסמל את טבעו חסר הצורה והנצחי של האל שיווה, המשחית והמשנה בתוך השילוש ההינדי, הכולל את ברהמה הבורא, וישנו המשמר ושיווה המשמיד.
ה-Atharva Veda, אחד מכתבי הקודש העתיקים ביותר בהינדואיזם, מכיל פסוקים רומזים למשמעות השיווה לינגם. הוא מתאר את לורד שיווה, ככוח הכל יכול והכל-יודע, שמתעלה על כל הצורות, ואת שיווה לינגאם, כייצוג של היבט מופשט של האלוהות.
יתר על כן, ה-Shiva Purana, טקסט קדוש המוקדש לאל שיווה, מספר את המקור הקוסמי של לינגם. זה מבהיר שהלינגם הוא מעבר להבנה האנושית ומייצג את הטבע האינסופי של האלוהות. הוא מדגיש את הרעיון, שניתן לסמל את חסר-הצורה, רק באמצעות צורה, וה-Shiva Lingam משמש ייצוג פיזי של Shiva חסר הצורה.
ה- Agamas, אוסף של כתבי קודש המספקים הנחיות מפורטות לבניית מקדש, פולחן וטקסים, גם כן, מציע תובנות מעמיקות, לגבי הפולחן של השיווה לינגם. טקסטים אלה, רושמים טקסים משוכללים להקדשה ולפולחן של הלינגם, המדגישים את תפקידו המרכזי, בשיטות הדת ההינדיות.
ה-Linga Purana, כתב הינדי משמעותי נוסף, מפרט את הביטויים השונים של הלינגאם והפרשנויות הסמליות שלו. הוא מדגיש כי ה-Shiva Lingam מגלם את העמוד הקוסמי, המקיים את היקום ומייצג את האיחוד של האנרגיות הגבריות והנשיות, המסמלים את ההרמוניה והאיזון בבריאה.
בהינדואיזם, הפולחן לשיווה לינגם נחשב לטוב ביותר ומאמינים כי הוא מעניק לחסידים צמיחה רוחנית, שלווה פנימית ושחרור ממעגל הלידה והמוות. חסידים מציעים לעתים קרובות מים, חלב ועלי בילווה ללינגאם, כפעולות של יראת כבוד ומסירות, המסמלים את טיפוח האלוהי בתוכם.
ל-shiva Lingam יש משמעות גם בשיטות יוגיות, שם הוא נערץ, כסמל רב עוצמה, המייצג את האיחוד של הנשמה האינדיבידואלית (אטמן) עם התודעה האוניברסלית (ברהמן). זה נחשב למוקד למדיטציה, המאפשר למתרגלים, להתעלות מעל המגבלות של התחום הפיזי ולהתחבר להיבט הטרנסצנדנטי של הקיום.
לסיכום, ה-shiva Lingam עומד כסמל עמוק לטבע חסר הצורה והנצחי של האל שיווה, המגלם משמעות רוחנית וקוסמית עמוקה. הטקסטים ההינדיים העתיקים, מספקים תובנות עשירות על הסמליות והפולחן של הלינגאם, תוך שימת דגש על תפקידו, בהדרכת חסידים לקראת התעוררות רוחנית והגשמת האלוהי שבתוך ומעבר לו. ככזה, ה-Shiva Lingam ממשיך להיחשב כסמל קדוש ונערץ בתרבות ההינדית, הנושא את החוכמה הנצחית והאתוס הרוחני של נפאל העתיקה, הודו ודרום אסיה.
תמונה: @kanhaiya rajbhandari