על חשיבה מושגית

הייתי יכול לכתוב עוד פוסט על השאלה המפורסמת "מה זה יוגה?". אבל נכתב על זה כל כך הרבה. שלא תבינו לא נכון, זו שאלה חשובה והתשובה עליה מורכבת ואין ספק שאנחנו צריכים לדון בזה. אבל אני רוצה לכתוב דווקא על חשיבה מושגית והמקום שלה ביוגה.

אני מנסה לענות על השאלה "מה זה יוגה" כבר כמה שנים. יוגה היא מושג חמקמק. יותר מזה, מרגיש לי שכל השימוש במושגים, עובר תמיד ליד הדבר עצמו ולא מצליח לגעת בדיוק בנקודה. למרות ששמעתי הסברים יפים ופיוטיים, שכל כך קוסמים והיה ממש מפתה להתמסר להם. אבל גם הם, כמו כל ההסברים האחרים, השתמשו במושגים ותבניות.

"הכרה הינה אך צרור מושגים המגבילים את האמת". "כאשר עולה מודעות טהורה כזו, דועכים כל המושגים. ישנה שלמות". "כל הנאמר מילולית (בין אם הוא גיבוב של דברים ובין אם הוא קצר, בין אם משמעותו קלושה ובין אם היא נעלה) הינו מוגבל על ידי הגיון, שניות וחלוקה". (קטעים מתוך הספר 'יוגה וסישטהא')

מה זה בעצם אומר? ניסיתם פעם לחשוב בלי מושגים? זה קצת מטורף! זה ממש שומט את הקרקע מתחת לרגלינו - אין איך לדבר ולתקשר, אין איך ליצור, אין איך לחשוב, אם אין חשיבה מושגית. ולמרות זאת, שם נמצאת האמת עצמה - מעבר לחשיבה מושגית ותבניתית. משמע, כל הגדרה שאשתמש בה בשביל להסביר 'מה זה יוגה' תפספס משהו מאוד מהותי.

אז מה זה אומר? שלא צריך להתעסק בהגדרות? לא, זה לא מה שזה אומר. כל מי שכתב הסברים על מה זה יוגה בספרים העתיקים, ידע את כל הדברים הללו ובכל זאת כתב אותם. משום שכן יש חשיבות גדולה להתעמקות וחשיבה אינטלקטואלית, בטח בנושאי רוח - הרי שהרהורים וחקירה כזאת הם בעצמם תרגול יוגה.

ובכל זאת, אני תמיד מזכיר לעצמי שכל ההגדרות וההסברים, יפים ומדוייקים ככול שיהיו, הם רק מושגים ותבניות בהכרתי, הם מוגבלים ומגבילים, וגם עליהם אצטרך יום אחד לותר.

שבת שלום⁦