על היצמדות לזיכרון

ימי הזיכרון תמיד מחזירים אותי לאחד הפחדים הכי גדולים שלי - שכחה. אני אדם נוסטלגי שמאוד קשור לזיכרון שלו, שלא לומר, אחוז בו. תמיד יש לי מחשבות מפחידות שאם אאבד את זכרוני אאבד את כל אשר לי. תמיד נראה לי שהזיכרון שלי הוא הכול עבורי. אז מה זה בעצם זיכרון? ולמה אני כל כך קשור אליו? זהו אוסף של חוויות ששייכות לעבר וכבר מזמן לא קיימות, אבל בכל זאת, אני אחוז בהן. למרות שהחוויות האלה כבר לא קיימות, הן מפעילות אותי ולוחצות לי על נקודות רגישות - מכאיבות לי או משמחות אותי. ברגע אחד, זיכרון רחוק יכול להציף אותי בסערת רגשות...על מה ולמה, הרי זה כבר עבר מזמן. יש לי גם איזושהי מחשבה שהזיכרון הוא אני וכל עולמי. הוא הזהות שלי והזהות של כל האנשים סביבי, האהובים שלי, אלו שישנם ואלו שכבר אינם. מה יקרה אם אשכח את אהוביי? מה יקרה אם אשכח את זהותי שלי? נשמע מפחיד, לא? ואז נשאלת שאלה אחרת - אם אאבד את זכרוני, האם אהיה אדם שמח או עצוב יותר? האם הייתם מוכנים לחיות את חייכם מבלי לזכור כלום? האם הייתם הולכים לחופשת החלומות שלכם בתנאי שלא הייתם יכולים לזכור אותה כלל? מהי חוויה ללא הזיכרון שלנו? למה שלא נהנה מהרגע הזה, בלי הצורך לזכור שהיה לנו כל כך מהנה? אז מי אני בלי הזיכרון שלי? ומה המשמעות של זיכרון אם הכול קורה רק כאן ועכשיו? אני יודע, זה המון שאלות ואני לא בטוח שמצאתי תשובות להכול, אבל בתוך תהליך ארוך של חקירה, גיליתי מספר דברים. בלי הזיכרון שלי, אני עדיין הווה. אינני תלוי בו. העצמי שלי הוא הרבה יותר מהזיכרון שלי. יתרה מכך, הרבה יותר חשוב מי אני עכשיו והרבה פחות חשוב מי הייתי בעבר. מה גם שהחוויות שחוויתי בעבר לא ישתנו אם אזכור או אשכח אותן. חשוב להבין שההשתחררות מהאחיזה בזיכרון היא לאו דווקא לשכוח, אלא להשתחרר מהתלות בו, לא לתלות בו את תקוותינו. להיזהר שלא להפוך אותו לכל עולמנו ולא לתת לו לשלוט בנו. חשוב גם להבין את גבולות הזיכרון - מתי הוא מתחיל ומתי נגמר? זהו נושא חמקמק מכיוון שמושג ההווה הוא מושג חמקמק, שהרי הזיכרון הוא רגעי העבר ביחס להווה. תחשבו שכל שורות הפוסט הזה שקראתם עד כה, הם כבר בגדר עבר וקיימות רק בזיכרונכם. ההווה הוא זמן קצרצר כל כך שחומק לנו מבין האצבעות כל שבריר שנייה. זה לא פשוט! אני יודע! זה לא פשוט להשתחרר מזיכרון שמח, ולפעמים, עוד יותר קשה להשתחרר מזיכרון כואב. אבל אם ברצוני לצאת לחופש ולעצמאות, יהיה עליי להשתחרר מהזיכרון שלי. להיות עצמאי, משמע, להיות חופשי מהשליטה של הזיכרון בחיי ולא לתת לו לנהל אותם. חג עצמאות שמח! ⁦⁩⁦⁩