מי לא שמע את הנאום הרוחני המפורסם בדבר 'מהו חופש?' ועל שחרור מאחיזות (הצמדויות, attachments)?! הרבה נכתב על מה זה, אבל מעט נכתב על מה זה לא. כאן חשוב לי להדגיש כמה דברים.
אז אנחנו כבר יודעים שחופש אמיתי לא תלוי בזכות לבחור, בחופש תנועה, בבריאות, בדמוקרטיה, בהרבה כסף, בפרנסה בטוחה וכן הלאה. וגם כולנו כבר יודעים שהמכשול לחירות הוא האחיזות (הצמדויות, attachments) שלנו בדברים ושהתודעה שלנו היא זאת שכולאת אותנו.
עכשיו השאלה היא מהי אחיזה? ומהי לא? האם זה שיש לי הרבה כסף אומר שאני באחיזה? האם לאהוב את הילדים שלי ולהראות אהבה זה אחיזה? האם להינות מארוחה טובה זו אחיזה? האם זה שיש לי דבר מה וזה שאני נהנה מהחיים אומר שאני באחיזה?
כאן טמונה אחת הטעויות הגדולות. הרבה אנשים מפרשים את המושג 'שחרור אחיזה' כאדישות או סגפנות - לא לבטא רגשות או להימנע מדברים בעלי ערך חומרי גבוה או להימנע מהנעות. זו אינה הכוונה! להיות חופשי מאחיזה לא אומר לשבת כמו פסל! אי אפשר לכבות רגשות מכיוון שבשביל להשתחרר אנחנו צריכים הרבה חמלה! חשוב לזכור שבשביל להשתחרר אנחנו לא רוצים ליפול לקיצוניות אלא להישאר על דרך האמצע.
אז מתי משהו הופך לאחיזה? כאשר אנחנו תולים בו את תקוותינו. אם אנחנו נחיה במחשבה שאושרנו מגיע מכסף, זאת אחיזה. כך שאין בעיה שיהיה לנו הרבה כסף, כל עוד לא נשים עליו את יהבנו. אין בעיה שנאהב ונתאהב באנשים כל עוד לא נחשוב שהם מקור אושרינו. אין בעיה "שיש לי" דברים וזה בסדר להינות מהם.
הרבה לא מדברים על חופש אמיתי מכיוון שזה בוטה מידי בשביל להגיד. ואולי אנשים יתפסו את זה כדבר פסימי או קיצוני. החופש האולטימטיבי והחופש היחד, הוא החופש מסבל (כל צער, אי נוחות או אי נעימות) ומהסיבות לסבל. ואחיזות, הם הם מקור לסבל!!!
מי ייתן וכולנו נהיה חופשיים מסבל ומהסיבות לסבל
חג חירות שמח!
Comments