איך להסביר במילים, איך לתאר אהבה כל כך גדולה למקום, למדינה, לתרבות, לשפה, לאנשים, לנופים, לריחות וצבעים וטעמים וקולות…איך לתאר חיבור עמוק שכזה? כשגרתי בנפאל ועד היום, אנשים ממשיכים לשאול אותי - למה נפאל?
האמת היא, שאני בעצמי לא בטוח, שאני יודע מה התשובה. אני רק יכול לתאר מה אני מרגיש. אני ממש מתקשה, לשים את האצבע על הנקודה המדוייקת. זה מרגיש לי, שזה גדול וחזק ממני. אולי משהו מחיים קודמים, משהו עמוק בפנים, משהו שדורש תשומת לב מיוחדת, בשביל לראות ולהרגיש, בלי יכולת להסביר.
יותר מהאהבה שלי לנפאל, אני חש את האהבה של נפאל אליי. לפעמים נדמה לי, שנפאל בחרה בי, יותר ממה שאני בחרתי בה. היא מעניקה לי תחושה כל כך בטוחה ומוגנת, ביתית וחמימה, תחושת שייכות וקבלה, תחושה מכילה ומרגיעה. משהו במקום הזה מרפא אותי ומטהר אותי, פיזית ומנטלית ומטעין אותי באנרגיות. משהו במקום הזה, פותח לי את הלב ומעורר בי שמחה ספונטנית, תקווה, ורצון עז להעניק אהבה, להיות בנתינה ובהודיה כלפי כולם.
לשלווה הפנימית הזאת, שנפאל מעניקה לי, אין מחיר. כשאני כאן, אני מרגיש קרוב יותר לעצמי, ללב שלי. לפעמים לא ברור לי, אם הלב שלי נמצא בנפאל או שנפאל נמצאת בלב שלי. אולי שניהם מתקיימים בו זמנית.
התחושה הזאת, שיש מקום, שהוא כמו הכיסא שהכי מתאים לי, שכל פעם שאני מתיישב בו, הכול מסתדר, הכול נראה ורוד יותר, הכול זורם בצורה מושלמת, הכול נמצא במקום הנכון ובזמן הנכון.
אני מרגיש בר מזל, שמצאתי מקום שכזה…ואולי זה המקום שמצא אותי. אני מרגיש, שכל אחד צריך מעין מקום שכזה. מקום כזה, שבכל עת אפשר ללכת אליו, לטיהור וריפוי עצמי, להתקרב אל הלב, להתקרב אל העצמי, לקבל תשובות לשאלות רבות ולהיטען באנרגיות חדשות, בתובנות ובידע, להמשך מסע החיים.
בא לי לאחל לכולם, למצוא מקום שכזה. בא לי שכולם יצאו לטייל ויהיו פתוחים מספיק, בשביל למצוא מקום שכזה. כזה שאי אפשר להסביר את האהבה אליו ואת האהבה והנתינה שלו אליי.
צאו לטייל ומצאו לכם מקום כזה…כזה שהלב שלכם שוכן בו…כזה ששוכן בלב שלכם ♥️
צילום: אביעד אורן
コメント