מזמן לא כתבתי ומזמן רציתי לכתוב משהו, על זה שמזמן לא כתבתי. אני שומע, לא מעט, מאנשים שמזמן לא כתבו או לא העלו משהו במדיות החברתיות, את המונח ״נעלמו״. אז אני לא יודע אם ‘נעלמתי’, אבל מזמן לא כתבתי. אני מנסה להבין, למה כבר תקופה ארוכה, לא כתבתי ופרסמתי משהו.
אני חושב שאני עובר שינוי כלשהו, אבל הייתי יכול להגיד את זה, על כל יום בחיים שלי. אני חושב שאולי הייתי צריך הרבה זמן לעצמי, לעכל, לעבד, להבין ולהכיל…אבל שוב, הייתי יכול להגיד את זה, על כל יום אחר בחיים שלי.
אני חושב, שבכל פעם, שאני עובר שינוי מאוד משמעותי בחיים שלי, שהוא אולי עשוי להיראות לאחרים מבחוץ, שינוי גדול יותר משינויים ׳קטנים׳ אחרים שאני עובר בכל יום, יש בי פחד לצאת מהארון ולהגיד שהשתנתי. אולי אני קצת פוחד, מהתגובות וחוסר הקבלה של אותו שינוי שאני עובר.
בתור מתרגל יוגה, שחוקר כל הזמן את התודעה, אלה בדיוק הדברים שאני מתעסק בהם בתרגול שלי. מה השתנה ומה נותר כשהיה? מה זמני ומשתנה כל הזמן ומה קבוע ונצחי? אני עסוק בשאלות האלה, כי ברגע שאוכל לזהות את מה שקבוע ואינו משתנה, מה שנצחי ואינו זמני (או בשפת היוגה וההינדואיזם קוראים לזה Brahman), אוכל להתקרב ולהתחבר אליו…זה התרגול שלי!
אז אני חושב שכן השתנתי בהרבה מובנים, אבל מה שנותר כשהיה הוא אותו תרגול יוגה, שאני מתרגל כבר שנים…אותו מסע פנימי, שאני צועד בו….זה שתמיד משמש לי עוגן חזק, בעיקר כשסוער בחוץ ורוחות השינוי מכות בי בחוזקה.
Comments