טקס החתונה הנפאלי

נפאל היא מדינה מגוונת מאוד מבחינה אתנית ותרבותית, עם יותר מ120 קבוצות אתניות שונות, שלכל אחת מהן, יש מנהגים ומסורת ייחודית. אני אנסה לתאר חתונה הינדואיסטית סטנדרטית בנפאל, אך אי אפשר לכלול כאן את הכול.

בעבר, טקסי חתונה היו אורכים שבוע ימים, בעיקר בגלל תחבורה והתניידות מוגבלת. היום טקסי חתונה אורכים בין יום לשלושה ימים והם בנויים ממספר רב של ריטואלים:

טיקה-טאלה (טקס האירוסין)

אירוע של חילופי איחולים והבטחות דרך מתן טיקה על המצח. לרוב מדובר בטקס פשוט עם הכלה, החתן ומשפחותיהם.

קביעת תאריך החתונה

איש הדת ההינדואיסטי, בודק את ההורוסקופים של החתן והכלה, כדי לקבוע את התאריך והשעה של החתונה הנפאלית המסורתית. זה נותן ברכה לבני הזוג לנישואיהם.

באגדאן (Bagdan)

זוהי פוג'ה (טקס דתי) או תפילה לאל גאנש. אביה של הכלה שם אגוז בטל, קוקוס, אגוז ארקה, חוט קדוש וכמה גרעינים, בקאלאש (מיכל נחושת) או בסיר. הוא שומר את הקאלאש מעל ראשו ומצהיר שהוא מוסר את בתו לחתנו לעתיד. לאחר מכן, הוא מוסר את הקאלאש לידי החתן, כמתנה רוחנית ומטאפורית של בתו.

סוואיאמווארה (Swayamvara)

משמעות הדבר היא בחירת החתן על ידי הכלה ובעבר, כלות היו בוחרות מבין מחזרים רבים. הכלה מקיפה את החתן שלוש פעמים וכשהיא מסתובבת, מים מטפטפים מאנקרה או מכלי מים מסורתי. הכומר מורח טיקה אדומה, תערובת של פיגמנט אדום, יוגורט ואורז, על מצחם של החתן והכלה כאחד.

לבוש

בחתונות הינדיות, המסורת היא שהכלה לובשת סארי אדום. אדום הוא מזל טוב בהינדואיזם. הצבע מייצג טוהר, אהבה ופוריות. זה גם צבע נועז שמייצג תשוקה, כוח ועוצמה. רוב הסארי רקומים בזהב וירוק. ירוק מייצג לעתים קרובות את השלווה וההרמוניה המצויים בטבע. הבעל לבוש בדאורה סורוואל (הלבוש הנפאלי המסורתי), טופי (כובע נפאלי) ולרוב גם יש לו קוקורי (פיגיון גורקהאי).

מהנדי (Mehendi)

מהנדי הוא ציורי חינה על כפות ידיה של הכלה. עכשיו, המהנדי הוא בעיקר דקורטיבי. האמונה היא, שככל שהצבע כהה יותר, כך החתן אוהב את האישה יותר, וככל שהחינה תישאר יותר זמן, כך הנישואים יהיו מאושרים יותר.

ג׳אנטי (Janti)

נקרא גם בריאטרה או תהלוכת חתונה, החתן והצד שלו בהתכנסות עליזה, הולכים לבית הכלה. מלווה אותם, להקה מוזיקלית שמנגנת שירים מסורתיים ומודרניים.

קושה-רינג (טבעת עשב-הקושה)

החתן והכלה מחליפים טבעות דשא בתחילת הטקס. טבעת הדשא ידועה בשם "טבעת קושה". בהינדואיזם, עשב הקושה הוא קדוש מכיוון שהוא מחזיק זמן רב. ענידת הטבעת מטהרת.

קאניאדאן (Kanyadan)

טקס זה הוא הנתינה הרשמית של הכלה. אחד מכניס מים, ופריטים חשובים אחרים כמו עלי פיפל (עץ הפיקוס הקדוש), עלי מנגו, גולאר, פאלאש, קמפור, ארקה, אגוזי בטל, חוט קדוש, אגוזי ארקה או דשא דורבה לתוך הקאלאש (מיכל נחושת).

קאלאש (Kalash)

קאלאש הוא מיכל עשוי נחושת ויש לו חשיבות רבה בתרבות הנפאלית. הוא מייצג פוריות ורצון טוב. הוא גם מסמל את תחילתה של חתונה מאושרת. הוא מסמל את פוריות האישה בגלל הקשר שלו למים.

דיאו (Diyo)

במהלך טקס החתונה, יש מסורת הינדית להסיר את הרוח הרעה. האור מהדייו (פנס כסף עם שמן וחוט) מייצג את חיסול החושך והרוח הרעה. זה מייצג טוהר ושגשוג.

מעגל החתן

הכלה מסתובבת סביב החתן שלה שלוש פעמים, מה שמסמל את בעלה, כמרכז עולמם החדש, המאחד את רוחם. בעודה מסתובבת, כמה כלות נפאליות זורקות עלי כותרת של פרחים, אורז או מים, לפי המסורת שלהן.

ספטאפאדי (Saptapadi)

בטקס זה, החתן והכלה צועדים יחד שבעה צעדים, מול האש הקדושה ונודרים נדרים זה לזה. החתן מעניק לכלה שרשראות פוטה או Pote tilhari, שרשרת בצבעי אדום וזהב, שהיא סימן לנישואין.

דובו קו מאלה

בהתאם למסורת החתונה ההינדית הנפאלית, החתן והכלה מחליפים ומניחים זרים, זה סביב צווארו של זה. זר זה נקרא ׳דובו קו מאלה׳, זר של דשא ברמודה; הדשא הזה לא משנה את צבעו לאחר שנקטף. הדשא הזה הוא סמל לנישואים מאושרים ובריאות טובה.

סינדהור האלנה (Sindhur Halne)

לאחר מכן החתן מורח אבקה אדומה על שביל השיער של הכלה, שלוש פעמים. אז הם נחשבים נשואים. הכלה מערבבת גהי (חמאה מזוקקת) או חמאה מבורכת, דבש ויוגורט יחד בקערה, כדי שתוכל להאכיל חצי לבעלה ואת החצי השני לעצמה.

מסורות נפאליות לאחר החתונה:

פאסה (Pasa)

זהו משחק שובר קרח, כדי שהחתן והכלה יוכלו להירגע וליהנות מהחגיגות. פיסת בד מונחת מעל בני הזוג, כדי שהאורחים יוכלו לזרוק אורז מטוגן, עם אנשי דת המזמרים על מסירות, נאמנות וכנות. טיקה ניתנת הן על מצחו של החתן והן של הכלה.

גהאר בהיטראוני (Ghar Bhitrauni)

זהו טקס קבלת הפנים לכלה בבית החתן. משפחת החתן מקבלת את הזוג עם ארטי, פתיליות ספוגות בקמפור או בשמן וקטורת דולקת. זה נעשה כדי שרוחות רעות יורחקו ומזל טוב יוכנס פנימה.

תמונה:

@studio Kedar wedding photography