למען האמת, זה היה בתכנון שלי, לכתוב את זה, אבל נוספו לזה מספר דחיפות, מהפוסט הקודם שהעליתי, כי כמה אנשים שאלו אותי, בעקבותיו, ״אז מה אתה מתרגל?״, ואמרתי שאני אענה בפוסטים הבאים.
אז בפוסט הקודם, כתבתי על כמה שתרגול יוגה הוא מורכב. המורכבות שלו נובעת גם מהעובדה שיש לו הרבה רבדים, וגם בגלל שהוא משתנה בהתאם לתובנות של המתרגל, ככול שהוא מתקדם בדרך. כתבתי על כך שבשלב הזה של התרגול שלי, החלטתי לתרגל מעט מאוד אסנה (תנוחות), ולהתמקד בתרגולים אחרים.
אבל לפני הכול, יש צורך לישר קו בעניין מהותי. יוגה היא במהותה, תרגול מנטלי. לעתים, אני משתמש בכוח פיזי (האטה יוגה Hatha Yoga - תרגולים פיזיים מגוונים וביניהם תרגול אסנות), על מנת להשפיע על המישור המנטלי באופן עקיף.
אם זה כך, תרגול היוגה יכול לבוא איתי לכל מקום, בכל זמן. אני לא צריך מזרן יוגה, או כרית מדיטציה. אני גם לא חייב להיות מורה ליוגה. אני יכול לעסוק בכל תחום שהוא. תרגול יוגה אינו תלוי בדברים שכאלה.
עיקר התרגול שלי הוא ביומיום, בניסיון להיות בהתבוננות ובהשקפת עולם מסויימת, בשביל להגיב למציאות בחוכמה, גם כשאני חווה מציאות ״לא נעימה״ או ״לא רצויה״. התבוננות והשקפה שכזאת, טמונות בהבנה, של איך המציאות נראית וכיצד נוצרת.
בגלל המהירות, בה דברים קורים במציאות, יותר קל לתרגל התבוננות שכזאת, בסביבה יחסית סטרילית - בישיבה במקום שקט ונוח ועיניים עצומות. כך, ניתן להתבונן במה שקורה בפנים, מבלי להתמודד, עם מה שקורה ״בחוץ״. ועכשיו, אני רוצה לתרגל את אותה התבוננות, בלי המקום הסטרילי, אלא לתרגל ״בחוץ״ בעיניים פקוחות, עם הרעש ״בחוץ״ ולא רק בפנים.
התגובה למציאות, עשויה לקבל ביטוי חיצוני כלשהו, אך היא בעיקר מתרחשת בפנים. תרגול ההתבוננות, מתורגל גם כשהמציאות ״לא נעימה״ וגם כשהיא ״נעימה״, גם כשמישהו לא נחמד אלי וגם כשהוא כן נחמד.
היום אני מבין, שדווקא מציאות ״נעימה״, מרדימה לי את התרגול, כי היא לא לוחצת על טריגרים ולא מפעילה אותי, אך היא לא בהכרח אומרת, שהכול מושלם ויפה. אולי זו הסיבה, שרוב המתרגלים, מגלים את התרגול הרוחני, רק בעת משבר גדול, כשהמציאות לא נעימה, ולוחצת על טריגרים. כי לפני זה, המציאות נחוותה, בצורה מאוד ״נעימה״, ולא אפשרה לראות מעבר.
מציאות ״לא נעימה״, מזמינה אותי לתרגל - מעירה אותי משנתי, כמו שעון מעורר, וקוראת לי לשוב הביתה - לתרגול הפנימי.
צילום: אביעד אורן
Comments