לפני הנסיעה האחרונה שלי לנפאל, דיברתי עם חבר טוב, שלא להגיד, אח, שהוא אדם מיוחד ובאמת חבר יקר, ולא רק בגלל העובדה שהכרתי אותו בנפאל והאהבה לנפאל עדיין מחברת בינינו, אלא הוא גם אדם מיוחד מאוד בפני עצמו. הייתה לנו שיחה ארוכה, נחשו על מה…ניחשתם נכון, על נפאל. הדבר היחיד שהוא ביקש ממני להביא לו מנפאל, הוא ריח…כן כן, הוא רצה את הריח של נפאל.
אני אדם שמאוד רגיש לריחות. אני בוחר כמעט הכול, באמצעות חוש הריח שלי. זה מדהים איך ריח מסוים, יכול ליצור שינוי מנטלי כל כך מהיר, להציף רגשות וזיכרונות. אני מרבה להשתמש בריחות בשביל ליצור אצלי שינוי מנטלי במכוון - לשמח, להרגיע, להעלות זכרונות יפים. אין ספק שזה חוש בעל כוח והשפעה תודעתית אדירה.
חשבתי על זה הרבה, בזמן שטיילתי בנפאל ואני מודה שהיה לי קשה לאפיין את הריח שלה, שלא לדבר על לקחת את הריח הזה איתי לאנשהו. אבל דווקא מחוץ לנפאל, הצלחתי למצוא את הריח שלה.
בשנה האחרונה, למדתי הדרכת טיולים בחו״ל עם החברה הגיאוגרפית. באחד מהטיולים בארץ, ביקרנו במנזר דיר חג׳לה, שבאזור ים המלח. עוד לפני שנכנסנו, אני זוכר שהרחתי את ריח הקטורת…רציתי לבכות…זה ישר שלח אותי בחזרה לנפאל, בלי אזהרה או הודעה מוקדמת, כמות אדירה של רגשות וזיכרונות, פשוט הציפו אותי.
כשנכנסתי פנימה, היו עוד לא מעט דברים, שהזכירו לי את נפאל - האווירה השקטה והקדושה, מהולה במיסתורין של העולם העתיק. אבל אין ספק שהריח, הוא הראשון שהצית את החוויה העוצמתית הזאת.
זה קרה פעם נוספת, כשהיינו בסטאז׳ של הקורס ביוון. עשינו יום של טיול ג’יפים בהרים, ובמסגרתו, הגענו למנזר פרוסוס היפיפה, שבנוי על צלע ההר. שוב הריח הספציפי של קטורת מצמח מרפא כלשהו, עם נגיעות של ריח שרוף. כאן הצטרפה גם התפאורה המפוארת של הרי יוון המדהימים, שישר נגעו בי עמוק בלב, כי אני אוהב הרים וזה אחד מסימני ההיכר של נפאל.
אני לא יודע אם זה הריח של נפאל. לנפאל יש הרבה ריחות או אולי תמהיל מאוד מסויים, בעל מינונים ספיצים, של ריחות ספציפיים. יש המון ריחות שיזכירו לי את נפאל, אבל ריח הקטורת הזה, החזיר אותי הביתה לנפאל, כבר מספר פעמים.
צילום: יעל בקר
Comentarios