יש משהו שממש מרגש אותי, בלראות את שדות החרדל הצהובים הפורחים של נפאל. אני פילו לא בטוח למה. לצמח החרדל, יש חשיבות תרבותית, מסורתית והיסטורית גדולה בנפאל. לא רק שהם מבשלים את עלי
החרדל וזה מעדן, הם גם מפיקים שמן מזרעי החרדל שמשמשים לשלל שימושים.
שמן החרדל, המופק בשיטות מסורתיות בכבישה קרה, מילא תפקיד מרכזי במטבח הנפאלי. לשמן החרדל יש טעם מובהק וחזק, עם תווים חריפים ומעט מרירים. הטעם הייחודי הזה, משלים את התבלינים ועשבי התיבול הנפוצים בחמוצים הנפאלים.
במטבח הנווארי המסורתי, מעדנים במרינדה מהירה כמו צ'וילה, קצ'ילה ואלו צ'ה, מתבססים על שמן חרדל, כדי לאזן את הטעמים של כמון, שום וג'ינג'ר. מנות אלו, אינן דורשות תיבול נוסף, כאשר השילוב המושלם של חמיצות וחום, מושג עם מלח ושמן חרדל.
במתכוני חמוצים עם מעט מרכיבים, האיכות של כל רכיב, הופכת לעיקרית. שימוש בשמן חרדל טהור ואיכותי, מבטיח כי הוא משפר את הטעם והארומה הכללית של ירקות או הפירות הכבושים.
הפקת שמן חרדל בנפאל, היא לא רק תעשייה; זו דרך חיים. הוא חלק בלתי נפרד מהחקלאות, התרבות והמסורות הקולינריות. אי אפשר להמעיט בחשיבותו של שמן החרדל, במשקי בית בנפאל ובנוכחותו המתמשכת בלב המטבח הנפאלי.
קרדיט תמונות: Deepak KC
Comments