אמנות הטאנגקה

אמנות ציורי הטאנגקה, הגיעו לנפאל בתחילת המאה ה-11. מסורת זו, התפתחה בטיבט בין המאה ה-7 למאה ה-12. ׳טאנגקה׳ (Thangka) היא המילה הטיבטית שהגיעה מ-"thang yig" כלומר רשומה כתובה. בנפאלית ונווארית, הציורים הקדושים נקראים ׳Paubas’.

ההיסטוריה של ציור הטאנגקה התפתחה באופן ייחודי במסורת הטיבטית, במיוחד במהלך המאות ה-7 וה-12. למנזרים שנבנו לאחרונה בטיבט, היה ביקוש רב לאיקונות דתיות וכתבי יד בודהיסטים, מה שהוביל ליצירת ציורי תנגקה מורכבים.

ככל שהזמן התקדם אל המאה השלוש עשרה, השפעתה של האמנות הנפאלית הקשורה להיסטוריה של ציור תנגקה, התרחבה מעבר לסין באופן שיטתי. יש לציין כי הקיסרים הסינים הכירו במומחיותם של בעלי מלאכה נפאלים ושלחו אותם לחצר הקיסרית, בחיפוש אחר הביצוע המיומן והידע שלהם, כדי לשפר עוד יותר את המורשת האמנותית של ציור תנגקה.

סוגי ציור Thangka

תאנגקות ממוינות לפי טכניקה, גודל וחומרים. באופן כללי, ציורי טאנגקה מסווגים לקבוצות רבות. אלה רק כמה מהן:

גלגל החיים

גלגל החיים הוא הקיום המתנדנד או תיאוריית הלידה מחדש, שהיא הייצוג המפורט של האמונה הבודהיסטית הבסיסית. הגלגל מראה שכל היצורים, חייבים בסופו של דבר למות, הוא מוחזק בחיבוק של שנג'ה (Shenje), שליט המתים. הוא מסמל את הנטיה של האנשים להיאחז בחיים ואת הפחד מהמוות. הגלגל הוא ברובו דמות של בודהה, שהוא נקי מכל מחסומים מנטליים. מחזור חיי הבריחה שלו, מרמז על נוכחות מחוץ לגלגל. הגלגל עצמו מחולק ל-3 החלקים: הציר, החישורים (צלע) והחישוק. הציר מייצג את האמת האצילית הראשונה של הבודהיזם, שגורסת שקיים סבל. חישורי הגלגל מחולקים לששת האזורים החושניים: האלים, האלים למחצה, רוחות הרפאים הרעבות, החיות, הגיהנום והאדם. שמים לבנים וגיהנום שחור מוצגים על ידי החישוק.

מנדלה

באופן כללי, ׳מנדלה׳ פירושה ׳מעגל׳, שהוא מערכת של מדיטציה. מנדלה מייצגת את הקוסמוס או האלוהויות בעולמות שמימיים שונים. בבודהיזם ובתרבות ההינדית, עיצוב גיאומטרי זה, טומן בחובו מידה רבה של סמליות. הם נוצרים בדרך כלל, מבד או נייר, מצוירים בחוטים, ברונזה או בנויים באבן. זה בדרך כלל מעגל, שנוצר בתוך הריבוע ומסודר בתוך הקטעים סביב נקודה מרכזית אחת. הייצוג הגרפי של מנדלות, הוא מכשיר מעשי למימוש התהליך. ישנם זנים וסוגים רבים של מנדלות.

חיי בודהה

חייו של בודהה, מייצגים את מעגל חייו של בודהה, מלידתו ועד מותו. הוא מתאר את חייו, מאז ילדותו כנסיך צעיר מקפילבסטו בלומביני, עד לאדם שלא היה מרוצה מחייו שלו ומהבנתו את הסבל האנושי הגלום בו, הוא גם מראה את הזמן שבילה כסגפן, ולבסוף, את מטרתו הגבוהה ביותר ללמד את הברואים, תחת עץ בודהי.

סמלי מפתח המשמשים בתנגקה

ישנם סמלים דתיים שונים, המוצגים בציורי תנגקה. ישנם שמונה סמלים עיקריים המשמשים בציור הטאנגקה. הסמלים הנראים בציורי הטאנגקה הם דגלים, פרחי לוטוס, קשרים, דגים, מטריות, קונכיות, אגרטלים וגלגל הדהרמה.

פרחי הלוטוס מסמלים התעוררות וטוהר רוחני, שכן הם בדרך כלל בצבע ורוד או אדום בהיר. צבעים שונים מייצגים מוטיבים שונים, כפי שהם נראים עם 8 עד 16 עלי כותרת.

דגלים מגיעים בדרך כלל, עם ארבעה עיצובים גליליים, עם מוט מרכזי ומייצגים את נצחון הבודהה. באופן דומה, המטריה היא היכולת של בודהה לנצח על הכל.

קונכייה פשוט מבהירה את הניצחון על האויבים. הקשר הידוע גם בשם "הקשר האינסופי" או "הקשר המפואר", מראה אריכות ימים והרמוניה.

דגים בציורי הטאנגקה, נראים בדרך כלל בזוגות, מה שמסמל את ההרמוניה והשלווה, שמגיעים לאדם. אגרטל האוצר מייצג שפע. אגרטל זה, אף פעם לא מתרוקן ממימיו והוא בדרך כלל עשוי זהב.

גלגל הדהרמה הוא הסמל האחרון של הטאנגקה. הוא מייצג את הדרך האצילית, בעלת שמונת הצעדים, לעבר התעוררות וכוללת גם שמונה חישורים. ישנם שלושה מרכיבים עיקריים בגלגל הדהרמה - חישוק, דגל וחישורים. לשלושת החלקים הללו, יש משמעות וערך משלהם, המייצגים יושרה, חוכמה וקשב. לפעמים, גלגלים מעוטרים בבסיס לוטוס, תכשיטים וסרטים.

תמונה:

@Aesthetic Thangka

@Painting and Tibetan Thangka Store Group